מהי למידה שיתופית? למידה שיתופית היא למידה המתרחשת כאשר שני אנשים או יותר עובדים יחד כדי להשלים משימה או להשיג מטרה. היא מבוססת על התפיסה כי למידה היא תהליך אינטראקטיבי וחברתי, וכי אנשים לומדים בצורה הטובה ביותר כשהם עובדים יחד ומשתפים בידע ובחוויות שלהם. צורת למידה זו היא אחת מעקרונות היסוד של קהילה מקצועית לומדת. […]
מנהגים, חגיגות וטקסים הם חשובים לארגונים בכלל ולקהילות בפרט. הם עוזרים ליצור זהות משותפת, לגבש צוותים ולהניע אותם לפעולה, ומטפחים תחושת שייכות. מנהגים מסוימים יכולים להגביר את תחושת ההערכה כלפי הישגים ולהעניק תחושה טובה לחברים חדשים, לפתח התנהגויות חיוביות ולשפר את התרבות הקהילתית. הם יכולים לעורר מוטיבציה כלפי פרויקט מסוים, להגדיל את המעורבות ולעזור בטיפול
הבסיס לפעילות מוצלחת של קהילה מקצועית לומדת הוא המפגש. שם קורה הקסם. במפגש הקהילה יכולים המשתתפים להעלות אתגרים מקצועיים, לשתף בהצלחות ולפתח יחד תוכן חינוכי ופדגוגי. אבל, כדי שמפגש הקהילה יהיה אפקטיבי ומכבד, יש מספר כללי אצבע שחשוב להכיר. פוסט זה מפרט את העקרונות שחשוב להכיר כשהקהילה נפגשת פנים-אל-פנים. קהילות הנפגשות בצורה דיגיטלית יכולות להיעזר
הסקירה המצורפת נכתבה בידי ד"ר ברק בר-זוהר ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת. היא מגדירה ומסכמת את המושג "למידת מורים ממעשה ההוראה", הידוע גם כ"חקר הפרקטיקה". הסקירה מציגה את המודלים הנפוצים והמרכזיים ביותר כיום ללמידת מורים ממעשה ההוראה. לשם כך מוצג מבוא ללמידת מורים ממעשה ההוראה, מתוארים המגבלות והאתגרים הניצבים בפני יישומו של הרעיון, ונעשית התייחסות
קהילות החוות תנועת רכבת הן קהילות עם תנועה ערה של משתתפים ומשתתפות – אל הקהילה וממנה. קהילות אלו מאופיינות בנקודת פתיחה ברורה ובפעילות המתקיימת במקום וזמן מוגדרים, אך אין להן נקודות סיום ברורות. לאורך כל תקופת הפעילות עוזבים את הקהילה משתתפים ומצטרפים אחרים במקומם. המונח "קבוצת רכבת" לקוח מעולם הטיפול הקבוצתי, והוא מבקש לתאר תהליך
מסוגלות עצמית היא האמונה של אדם ביכולותיו להשלים משימות ולהתמודד עם אתגרים ביעילותה. את המושג "מסוגלות עצמית" (self-efficacy) או "חוללות עצמית" טבע הפסיכולוג אלברט בנדורה (Albert Bandura) ב-1977. מדוע חשוב לפתח תחושת מסוגלות עצמית גבוהה? בנדורה טוען כי מידת המסוגלות העצמית של האדם תשפיע על הנכונות שלו לבצע משימות. על פי תאוריה זו, ההתנהגות של
מודל הרמזור: ניהול שיח קונפליקטואלי בקהילה מרחב הקהילה הוא, לרוב, מקום בטוח לניהול שיח ביקורתי מגוון ופורה. עם זאת, שיחות על המשבר, הקונפליקטים ועל המצב האקטואלי עשויות להוות קרקע לעימותים מילוליים אלימים שיפגעו ביחסים בין המשתתפים וביכולת לנהל דיון. כאשר מדובר במפגש ראשון בקהילה, טרם ביסוס האמון ותיאום הציפיות, הדברים נפיצים עוד יותר. למפגש הראשון
פוסט זה מכיל כלים ופעילויות שונות ליישום במפגשי הקהילה, בהתאם לחמשת ממדי "מהי הצלחה של קהילה". ניתן להוריד את חוברת "מהי הצלחה של קהילה" בתחתית הפוסט. למידע על אודות היישומון הייעודי ותיאום מפגש הדרכה לשימוש בו.
מיקרו דיון הינה שיטה לקיום שיח בקהילה, אשר מאפשרת תרגול של שימוש בפרוטוקול ועריכת שיח מובנה. מטרות: מתווה זה שימושי כדי להכניס את המשתתפים בהדרגה לעולם מתווי השיח ולתרגל שיח מנוהל זמן. המתווה עוזר לחברות וחברי הקהילה להבין כיצד מנהלים שיח רצוי לעשות שימוש במתווה כאשר קולות מסוימים בקהילה לא נשמעים באופן עקבי. מהלך הפעילות:
חברים וחברות בקהילות מקצועיות לומדות (קמ"ל) עוסקים לרוב בשאלות "כיצד נשפר את למידת התלמידים?"; "מה אנו רוצים שהתלמידים ילמדו?"; "איך נדע שהם אכן למדו זאת?" ו"מהם הנושאים שעלינו לעסוק בהם כדי להשיג יעדים אלו?" שאלות אלו מסייעות להגדיר את המטרות לעבודת הקהילה ואת התהליכים שיאפשרו להשיג אותן. מעגל הלמידה בקהילה הוא מכשיר עזר שמטרתו לסייע
כל הזכויות שמורות למכון מופ"ת 2024 ©