המטרה המרכזית של למידה מהפרקטיקה היא לפתח אצל המורים ידע וחשיבה אפיסטמיים על אודות הפרקטיקה: כשירות מורכבת שכוללת מארג של מיומנויות חשיבה ועשייה. לאור זאת, חקר הפרקטיקה, כמו גם הבנייתה, נשענים על תיאוריות מתחום פיתוח החשיבה. המושג ידע מטה-אסטרטגי שמקורו בתחום החשיבה מתאים לשימוש גם בהקשר של חקר פרקטיקה. ידע מטה-פרקטי (בהשאלה מידע מטה-אסטרטגי) מתייחס […]
המטרה המרכזית של למידה מהפרקטיקה היא לפתח אצל המורים ידע וחשיבה אפיסטמיים על אודות הפרקטיקה החינוכית: כשירות מורכבת שכוללת מארג של מיומנויות חשיבה ועשייה. בסרטון המצורף מציג אבשלום סולימן, המוביל את קהילת מנחי.ות קהיל"א (קהילות לימוד לאומנויות) של מכללת ספיר ואגף א' לאומנויות במשרד החינוך, את מודל ממ"י לחקר הפרקטיקה של מנחה קהילה. ממ"י: מתכלל/ת,
כיצד אפשר להתמודד עם קושי נקודתי של תלמידים בהבנת נושא מסוים? מה עומד בבסיס הקושי הזה? האם הבעיה היא באופן ההוראה? או שישנן תחומים נוספים שחשוב לתת עליהם את הדעת? ובכלל, אילו פרקטיקות עומדות לרשות המורים והמורות בתחום דעת מסוים בבקשם להתמודד עם בעיה זו? פוסט זה יתמקד בגישת לחקר הפרקטיקה המכונה "חקר שיעור" (Lesson
למידה מהפרקטיקה היא גישה המציבה במרכז הלמידה את העשייה של הלומדים. הלמידה בגישה זו נובעת מתוך העשייה (הפרקטיקה) של עובדי הוראה ונועדה להשפיע עליה. על פי לינדה דרלינג המונד ושותפיה (2017) למידה מקצועית איכותית של עובדי הוראה מאופיינת, בין היתר, בכך שהיא מספקת מסגרת של זמן ומקום עבור מורים לבצע תהליכים רלפקטיביים מבוססי משוב ולערוך
לא נכשלתי, פשוט מצאתי 10,000 דרכים בהן זה לא עבד / תומאס אדיסון אף אחד או אחת לא שש לשתף ברגעי החולשה והכישלון שלו. כמו הפעם הזו בה ניסית ללמד נושא חדש בצורה חדשה וגילית שאף אחד לא מקשיב, או יותר גרוע – שכולם הקשיבו ואף אחד לא הבין. הפעם הזו שתכננת יחידת לימוד בנושא
הסקירה המצורפת נכתבה בידי ד"ר ברק בר-זוהר ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת. היא מגדירה ומסכמת את המושג "למידת מורים ממעשה ההוראה", הידוע גם כ"חקר הפרקטיקה". הסקירה מציגה את המודלים הנפוצים והמרכזיים ביותר כיום ללמידת מורים ממעשה ההוראה. לשם כך מוצג מבוא ללמידת מורים ממעשה ההוראה, מתוארים המגבלות והאתגרים הניצבים בפני יישומו של הרעיון, ונעשית התייחסות
מיקרו דיון הינה שיטה לקיום שיח בקהילה, אשר מאפשרת תרגול של שימוש בפרוטוקול ועריכת שיח מובנה. מטרות: מתווה זה שימושי כדי להכניס את המשתתפים בהדרגה לעולם מתווי השיח ולתרגל שיח מנוהל זמן. המתווה עוזר לחברות וחברי הקהילה להבין כיצד מנהלים שיח רצוי לעשות שימוש במתווה כאשר קולות מסוימים בקהילה לא נשמעים באופן עקבי. מהלך הפעילות:
חברים וחברות בקהילות מקצועיות לומדות (קמ"ל) עוסקים לרוב בשאלות "כיצד נשפר את למידת התלמידים?"; "מה אנו רוצים שהתלמידים ילמדו?"; "איך נדע שהם אכן למדו זאת?" ו"מהם הנושאים שעלינו לעסוק בהם כדי להשיג יעדים אלו?" שאלות אלו מסייעות להגדיר את המטרות לעבודת הקהילה ואת התהליכים שיאפשרו להשיג אותן. מעגל הלמידה בקהילה הוא מכשיר עזר שמטרתו לסייע
כל הזכויות שמורות למכון מופ"ת 2024 ©