במהלך השנה האחרונה (2025) חברו יחד מו"פ קהילות מקצועיות לומדות במכון מופ"ת והמכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית במשרד החינוך כדי להקים את "מעבדת שילוב כלי בינה מלאכותית בהובלת קהילות מקצועיות לומדות". ניסוי ייחודי שבחן כיצד בינה מלאכותית (AI) יכולה לתרום להובלת קהילות, ומהם התנאים המקדמים והחוסמים לכך. את המהלך הובילו ד"ר יונתן מנדלס ממו"פ קמ"ל ומעיין […]
ההתמודדות עם תהליכי פרידה וסיום קבוצה או קהילה שונה מאדם לאדם ומקהילה לקהילה. אומנם קהילות, לרוב, ממשיכות את פעילותן בשנת הלימודים העוקבת, אך לא כל החברים בהן ממשיכים להגיע. לכן, בסוף שנת פעילות חברי הקהילה נפרדים והקהילה נפרדת, למעשה. ממה וממי נפרדים בתהליכי פרידה וסיום קהילה? "נפרדים מהקהילה" – מה זאת אומרת? ממה וממי נפרדים?
מודל המניפה הוא המודל הרווח להפעלת תוכניות של קמל"ד במערכת החינוך בארץ. מודל זה מבוסס בין היתר על עבודותיהם של קבוצת הפיזיקה במחלקה להוראת המדעים במכון וייצמן. עם השנים עודכן המודל בהתאם לממצאי תהליכי מחקר והערכה שנעשו על ידי מו"פ קהילות מקצועיות לומדות במכון מופ"ת. נכון לשנת 2024 רוב הקמל"ד פועלות במסגרת מודל המניפה. במודל זה
תוכנית סמ"ל (סטאז' מהיי-טק להוראה) הוקמה ב- 2019, והיא תוכנית הדגל של מנהלת "הטובים להוראה" במכון מופ"ת. מטרת התוכנית היא לסייע בתהליך ההסבה של עובדי היי-טק לשעבר להוראה בבתי ספר על-יסודיים ברחבי הארץ בתחומי המתמטיקה, הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה ומדעי המחשב. התוכנית מובלת בשיתוף פעולה בין אנשי המנהלת לבין נציגי יחידות נוספות במכון מופ"ת. המורים המוסבים
מחקר זה דן באתגרים שעמדו בפני הקהילות מקצועיות לומדות דיסציפלינריות (קמל"ד) בישראל, בדרכי התמודדות ובתמורות שחלו בהן עת עברו למפגשים בפלטפורמה דיגיטלית עקב פרוץ מגפת הקורונה במרץ 2020 . מטרת המחקר היא לבחון את הדרכים בהם השפיעה תקופת מגיפת הקורונה והמעבר לדיגיטל על אופן עבודת הקמל"ד, ובפרט על החוסן (Resiliance) , השלומות (Well-Being) ותחושת המסוגלות
הנחת הבסיס של קהילות מקצועיות לומדות, ושל המאמר הנדון, היא כי הידע נמצא אצל המורים, ומהם יש ללמוד. עם זאת, התרבות הבית-ספרית מתמקדת לרוב בלמידה מכישלונות, ונוטה לא לייחס חשיבות גדולה להצלחות חינוכיות. בשל ההתמקדות בשלילי, הידע העוסק בהישגים נותר לרוב חבוי. היעדרו של דיון מסודר על ההצלחה ועל הדרכים ללמוד ממנה מאפשר למורים לקיים
המודל של "קהילת מורים מקצועית לומדת" (קמ"ל) צמח והתפתח במערכות חינוך בכל רחבי העולם לצד, ולעיתים כאלטרנטיבה, להשתלמויות המורים המסורתיות. מודל זה נשען על ההבנה כי לא ניתן לנתק בין גוף הידע הנלמד לבין הפרקטיקה וכי תפיסת העולם העוסקת ב"פיתוח מקצועי" (Professional Development) של מורים צריכה להשתנות, ובמקומה יש לעבור לדבר על "למידה מקצועית" (Professional
בספרה האומץ להנהיג מתארת המחברת, ברנה בראון (Brené Brown), שבע התנהגויות המרכיבות את "האנטומיה של האמון". רכיבים אלו הם מרכזיים הן ביחסי האמון שלנו עם אחרים הן ביכולתנו לתת אמון בעצמנו. בראון מצטטת את הגדרת האמון של פלטמן (Charles Feltman), ולפיה אמון הוא "בחירה להסתכן בכך שמשהו שאתה מעריך יהיה פגיע למעשיו של אדם אחר". פלטמן
המצגת המצורפת מציגה את הממצאים העיקריים מהמחקר שנערך בקרב מנחי ומנחות (N=165) ומשתתפי ומשתתפות (N=1060) קהילות מקצועיות לומדות. הממצאים מבוססים על שאלונים שהופצו בקהילות בשנת הלימודים תשפ"ג, אשר בחנו את התחומים השונים בהם עוסקת הקמ"ל (יחסי גומלין, למידה שיתופית, חקר פרקטיקה ולמידה בתחום הדעת).
מהי קהילה מקצועית מוצלחת? איך נדע שהקהילה שלנו פועלת בצורה אפקטיבית? כיצד נוכל למדוד את פעילות הקהילה כדי להעריך זאת? בשנת הלימודים תשפ"ב פעל במכון מופ"ת צוות חשיבה מיוחד שביקש לענות על שאלות אלו בדיוק. התוצרים הוצגו בפני חברי וחברות הקהילות ושופרו בהתאם להערותיהם והצעותיהם. התוצאה הסופית – חוברת "מהי הצלחה של קהילה" מופיעה בפוסט
כל הזכויות שמורות למכון מופ"ת 2024 ©